ובו נגלה כמה מרוויח מורה גוואטמאלי.
מונית במחיר מופקע (10$ "בט אית'ס סייפר") לקחה אותי למקום הראשון המופיע במדריך. השומר המופתע לא ידע מה נחת עליו באחת עשרה בלילה (וגם לא מילה אחת באנגלית), ברח לברר עם בעל הבית וחזר רק כדי לדווח לי שאין מקום.
אין ברירה, אני מתחיל לטייל ברובע. מסביבי בתי מדות מוקפי תלתליות, שומרים חמושים בשוט גאנים מנוסרים עומדים בביתנים מאולתרים- לעזאזל, זה נחשב לרובע הבטוח בעיר. לאחר חצי שעה אני מצליח לפענח את צורת מיספור הבתים ומוצא אכסניה נוספת עם שומר מנומנם שכמובן גם הוא לא יודע מילה אנגלית אבל לשמחתי יש חדר מרווח, מקלחת חמה ואפילו ארוחת בוקר כלולה (17$). בבוקר אני חוזר לשדה התעופה בכדי לגלות שהתיקים לא הגיעו הלילה ויגיעו עם המטוס הבא בשתיים בצהרים. מזל שלא נשארתי לחכות.
כעת נשאר לשרוף כמה שעות בעיר ולמרות שהיא מתוארת במדריך כמקום מסוכן ומשעמם היא ודאי מענינת יותר מהקיוסק של שדה התעופה.
 |
| רחוב טיפוסי (google SV) |
העיר שמתגלה לעיני בנסיעה במונית (ZONA 1- מרכז העיר. 70Q עוד לא למדתי להתמקח) מזכירה מאוד את איזור התחנה המרכזית ת"א כשמרכז העיר היחסית משומר נראה כמו איזור פלורנטין- בתים נמוכים וצבעוניים ואווירה כאילו אף אחד לא עובד. אני יורד ליד הכיכר המרכזית שהיתה יכולה להראות כמו גינה ציבורית ממוצעת בארץ אך היום, כמה שבועות לפני החגים מלאה באנשים ודוכנים עמוסי קישוטים ומתנות. עיון קצר במדריך מראה לי שמסביבי בעיקר מוזאונים משעממים.
"הי מיסטר, יו ספיק אינגליש?" אני מרים את העיניים מהספר ורואה מולי גוואטמאלי זקן וקטן- הוא לא הולך לשדוד אותי, בטח סתם רוצה כסף.
"אני פרדו (נו,על מי אני עובד. אני לא באמת זוכר איך קוראים לו) ובאתי לעיר לסידורים. יש לי כמה שעות עד האוטובוס חזרה לכפר. אולי אני יכול להסתובב איתך ולתרגל בינתיים את האנגלית שלי?"
האמת קראתי במדריך שהמקומיים נחמדים ושמחים לדבר אנגלית. שנינו רק צריכים להעביר את הזמן. זה יכול להיות חוויה מעניינת להסתובב עם מקומי.
הסתובבנו במרכז העיר ותוך כדי אלפרדו סיפר לי על חייו.אלפרד הוא מורה לאנגלית באחד הכפרים הקרובים לבירה. הוא בן 44 הגדול מעל שתי אחיות. כשהיה בן 15 הוא זכה- ביחד עם עוד עשרים ילדים מבית הספר הממשלתי במלגת לימודים בארה"ב. הוא נסע לשנתיים ללמוד בקומיוניטי סקול בשיקאגו וגר אצל משפחה עשירה ביותר. כשחזר, למרות שהיה תלמיד בינוני בלשון המעטה, הוא מונה להיות מורה לאנגלית מדעים והסטוריה בבית הספר בכפר.
ביקרנו יחדיו בוילה מימה (20Q), וילה שמורה מהמאה ה-19 שהיתה בבעלותו של עשיר ספרדי ופרדי לימד אותי על מלחמת העצמאות של גוואטמלה מהשלטון הספרדי.
משם המשכנו למוזאון הרכבת (4Q ולא יותר מ-15 דק) שם ראינו את את עברה המפואר של חברת הרכבת שפעלה בגוואטמאלה ולטענת פרד פורקה בגלל שחיתות.
כשישבנו לשתות קפה גוואטמאלי אמיתי (20Q לאספרסו כפול- קפה מתקתק יותר מהברזילאי שנפוץ בארץ) הוא סיפר לי כי הגיע לעיר לסדר לעצמו תעודת קביעות במשרד החינוך. מסתבר כי מורה מקומי מרוויח בסביבות ה-800Q לחודש אותם הוא מקבל במשכורת דו חודשית בחוזה שמתחדש פעם בשנה על סמך מבחני ידע והפופולאריות שלו בבתי הספר בהם הוא עובד. רק לאחר עשרים שנה של עבודה רציפה הוא רשאי להגיש בקשה לקביעות ואז הוא עשוי לזכות במשכורת ממשלתית קבועה על סך 1100Q לחודש לכל החיים (בתקווה שתכנס בזמן). שווה, אבל עדיין מדובר רק ב-550 שח. מכאן, שיחה על כסף, הגענו לפוואנטה (כן, הוא עני. כן, הוא ביקש כסף. כן בסוף נתתי לו קצת. בסופו של דבר הוא העביר לי שלוש שעות של סיור מודרך בעיר די משעממת) ונפרדנו כידידים.
אספתי את התיק מהמשרדים בשדה התעופה (נסיעה חזור היתה משום מה זולה יותר 60Q) ומשם המשכתי בשאטל לעיירה אנטיגואה (10$ שלוש וחצי שעות נסיעה) להתחלת הטיול.
אז מה למדנו היום-
 |
| כשהמים מזוהמים, שתה קולה |
פרודו הזה באמת נראה כמו איזה הוביט כלשהו (מהסוג הפחות אשכנזי), אני לא כ"כ מאמין לסיפורי המשכורת שלו אבל זאת דרך נעימה יותר מפשיטת יד להשיג כסף מתיירים, מה גם שהוא נתן לך תמורה כלשהי.
השבמחקתמשיך ליהנות שוקשוק!
אתה כותב נהדר.
השבמחקחוץ מזה אתה לובש בלייזר עם חולצת פסים ומחזיק מדריך תיירים. לא כדאי להתבלט קצת פחות? משהו שפחות זועק - אני תייר, בואו תשדדו אותי / תבקשו ממני כסף / תתעללו בי קצת בשביל הכיף?
מצד שני - אז לא היית פגוש את אלפרדו...
התלבשתי ככה רק לטיסה. לא תכננתי להתקע ככה עוד יום, אבל כמו שאמרת בסוף יצא מצחיק.
השבמחקלפי איך שאתה נראה (האמת טוב) מזלך שלא רוקנו אותך ממש . אותנו הצליחו בברצלונה. השתדל נא לא למשוך צומי יותר מדי
השבמחקשוקשוק! גילית עיר חדשה!!! ווהוו!!!
השבמחק