פרק ראשון- תכנון. או: כל הסיבות לצאת לטייל

ובו כיצד אחראית האצולה האירופאית לכך שטובי בנינו מוטלים מסוממים במדינות העולם השלישי.

בעד כחודש אני מתעתד לטוס לתקופה קצרה לתור יבשת אחרת, יבשת בה ארצות שונות וזרות באקלים בנוף ובאוכלוסיה .
זו אומנם הפעם הראשונה שאני עושה זאת אך אני לא הראשון ולמעשה רבים מהצעירים בארץ ובעולם עושים זאת בתקופה זו או אחרת של חייהם. תוך כדי ההכנות למסע עלו לי מספר שאלות:

אתה שומע וינסנט, שמעתי שבסנטו דומינגו
יש אחלה בית חב"ד.

למה?

מלבד השעמום והסקרנות שוודאי דוחפים לעשות מעשה כזה, ניסיתי לחשוב מאיפה הגיע המנהג המוזר של הטיול הגדול.
מסתבר שמדובר במסורת ארוכת שנים שהחלה באמצע המאה ה-17 ובה צעירים משכילים מהמעמד הגבוה יצאו לטיול ארוך שהיה סוג של טקס התבגרות מודרני (בהתחלה ברחבי אירופה ובהמשך, לאחר ישוב אמריקה גם בעולם החדש). הדבר הביא לפריחה בתחום ספרות המסע והיה הדרך היחידה כמעט להיחשף להתפתחויות בתחום האומנות (ובעיקר הציור, הספרות, המוסיקה והקולינריה). בנוסף הטיול אפשר לצעירים לקנות חפצים ומזכרות שלא היה באפשרותם לקנות בארצות המוצא ולקשור קשרים עסקיים, לימודיים ואישים בארצות הנכר.

כשאני רואה את סט המטרות שהיה למטיילים בעבר ויודע מה מקורו של הטיול הגדול, אני יכול ללכת בעקבותיהם ולצאת לחקור הן את הגאוגרפיה הפיסית של המקום- כלומר תוואי השטח הלא מוכר, החי והצומח, והן את הגאוגרפיה האנושית- התרבותית.

לאן?

מכיוון שהמטרה הראשונה שלי הייתה לראות אזורים בעלי אקלים ומערכת אקולוגית שונה מזו שאני חי בה, החלטתי לחפש מקום שמשופע ביערות, עדיף יערות גשם- כלומר אקלים טרופי.
הדבר שני שהנחה אותי היה, למצא מקום שכדאי לבקר בו עכשיו, כלומר מקום שעלול להשתנות לחלוטין בשנים הקרובות או מקום בו מתרחש אירוע חד פעמי.
הדבר השלישי, שיהיה מקום זול מספיק למחיה במהלך הטיול.
אני מניח שישנם מקומות רבים בעולם שעונים על ההגדרה הזו, חלק מהאנשים יוכלו אולי אפילו להכניס את ישראל תחת כמה המקטגוריות שמניתי לעיל, אך מכל המקומות נמשכתי לראות דווקא את מרכז אמריקה והאיים הקריבים.
זהו חבל ארץ רחב בעל אקלים טרופי, נושק לשני אוקינוסים (השקט והאטלנטי) וזול יחסית (לפחות בארצות מסויימות).

בנוסף, מרכז אמריקה היה בעבר מקום מושבם של בני תרבות המאיה ואנחנו נמצאים לקראת סוף שנת 2012. שנה זו היא השנה האחרונה בלוח השנה של בני השבטים הפרה-קולומבינים ובתוכם (המוכרים ביותר) בני המאיה.

איך בודקים מתי יוצא פסח השנה?

למה הם ספרו עד עכשיו ואיך זה בדיוק עובד? בא נרחיב על זה קצת כי זה די מעניין.
מסתבר לבני השבטים הנ"ל היו די הרבה לוחות שנה. רוב הלוחות היו לטווחים קצרים של עונות בשנה או מספר שנים מועטות. חלק מהלוחות היו לוחות לספירה חקלאית, חלק למניין שנים לשליטים שונים, חלק לאירועים דתיים וחלק היו מן סוג של יומן ובו היו קבועים תאריכים לפעולות אדמינסטרטיביות שונות.
הלוחות התחלקו לשתי סוגים ובשניהם זיהו בני השבטים מחזוריות: הראשון הוא הלוח השימשי המוכר בן 365 ימים. הלוח השני מעניין יותר. הוא לוח בן 260 ימים ומכיוון שאין לו חפיפה עם שום מחזוריות אסטרונומית או גאוגרפית החוקרים לא ממש יודעים מה מקורו. הדעה הרווחת היא שהלוח מורכב משילוב (כפל) בין המספר 20 שהוא הבסיס הנומרי בו השתמשו בני השבטים ( בניגוד לבסיס 10 שבו אנחנו משתמשים), לבין המספר 13 שהוא אלמנט חשוב בדת (13 מדרגות בין העולם הזה לבא, או משהו בסגנון).
אם כל הלוחות מוגבלים לכמה מאות ימים איך לעזאזל החליטו שדווקא השנה זה סוף הספירה?
מסתבר שקיים עוד לוח שהוא שילוב בין שתי הלוחות (מכפלה משותפת מינימלית של 365 ו-260 יום) ללוח המשולב יש מחזוריות של 52 שנים (בשנות שמש). ומכיוון שגם שיטת ספירה זו מוגבלת ישנו לוח נוסף. הלוח הארוך.
הלוח הארוך עובד בבסיס 20 ומחולק לספרות הנ"ל (ותודה לוויקיפידיה):

ולפי 'ספר העם'- קודקס הדתי שמקורו בגוואטאמלה, תחילת הספירה בלוח הארוך הגיעה לאחר 13 K`atuns (שוב, מספר חשוב במסורת) כאשר נחרב העולם השלישי, ומכאן מניחים כל מיני מאמינים בתאוריות אפוקליפסיות שגם העולם הרביעי- הנוכחי- יחרב לאחר 13 מחזורי קאטונ'ס תאריך שיוצא בתרגום ללוח הגרגוריאני 21.12.2012 שזה ממש עוד מעט (ספירה אחרת גרסה שהתאריך הוא תחילת שנת 2012 וספירה נוספת גרסה באוגוסט 2012 אבל למה להרוס אפוקליפסה טובה).
 אפוקליפסה או לא בחודש דצמבר יהיו חגיגות בכל רחבי גוואטמאלה ומקסיקו ונראה שיהיה מעניין להשתתף באירוע שמתרחש פעם ב-5125 שנה...


מקום נוסף שכדאי לבקר בו עכשיו הוא קובה- מאז המהפיכה שהתחוללה בקובה באמצע שנות החמישים ובעיקר מתחילת שנות השישים בהם קובה בחרה להצטרף באופן פעיל לגוש הקומוניסטי, המדינה הוחרמה ע"י איגוד המדינות האמריקאיות

 Don`t fiddle with Fidel

וע"י רוב ארצות העולם המערבי (טוב, היו לה כמה סיבות טובות. נתחיל בזה שהם היו קומוניסטים. ואם נצרף את העובדה שארה"ב התערבה בעינינים הפנימיים של קובה כבר מתחילת המאה ה-20 כולל ניסיון התנקשות בקסטרו עצמו בשנת 1961, כך שלא היתה להם באמת סיבה טובה להיות פרו-אמריקאים).
מלבד העובדה שמדובר באחת המדינות הקומינסטיות האחרונות בעולם- דבר שמאוד מעניין לראות (סין לא נחשבת- יש להם צורת שילטון קומוניסטית יחודית להם והם פתוחים יחסית לעולם)- הבידוד גרם לכך שעיקר הכלכלה מתבססת על יצור עצמי ושימוש\ מיחזור של מוצרים שהגיעו לקובה עד שנות השישים. הדבר ניכר בעיקר במכוניות ובשאר מוצרי הטכנולוגיה במדינה. עם הזדקנותם של צמד המנהיגים של קובה - האחים קסטרו- יתכן והמדינה תיפתח לעולם והיא עלולה להפוך לעוד מדינה לטינו-אמריקאית סמי-מודרנית עניה. לכן נראה שכדאי להספיק לבקר בה דווקא עכשיו, לפני שיתרחשו בה שינויים.

איך?

שאלה נוספת שעלתה היא איך לגרום לכך שטיול כ"כ ארוך לא יחזור על עצמו ויתחיל לשעמם.
בניגוד לטיול של שבוע-שבועיים בו אין זמן להתרגל לשבירת השגרה (שזה בעיקרון הדבר שגורם לכל העסק להרגיש מעניין) בטיול של כמה חודשים אתה מספיק להתרגל הן לארעיות והן לנופים והתרבות שמקיפים אותך ואני מניח שבנוסף לכל זה, בשלב מסוים כבר אין יותר כח לנסות לחדש. דבר דומה קורה גם בנוגע לאוכל- זה כיף לטעום ולהכין דברים חדשים אבל בשלב מסוים ההשקעה שנדרשת בלמצא רעיונות, לקנות מצרכים מיוחדים ולהשתמש בשיטות בישול שאתה לא מורגל בהם לא משתלמת ואתה מעדיף לאכול שניצל...
תעשיית משחקי המחשב  נתקלת בבעיה דומה. לפני כשנה התקיים ראיון עם מפיק משחקים באקטיוויז'ן ובו הוא טוען כי הנתונים מראים כי 90% מהאנשים שמתחילים משחק מחשב לא מסיימים אותו. חברות המשחקים מנסות כבר זמן רב למצא פתרונות לבעיה זו ולכן פורחת תעשיית משחקי ה-Casual (שבו כל משחק הוא יחידאי), הרבה מהמשחקים עוברים למודל בו מצב ריבוי המשתתפים מושקע יותר מהקמפיין לשחקן יחיד, וההמצאה הגדולה מכולם- רשימת הישגים (Achievements).
בקצרה- במשחק יש אירועים מסוימים (איסוף חפצים מיוחדים, הגעה למקומות במפה או שלב כלשהו במשחק) שכאשר אתה מגיע אליהם הדבר נרשם בחשבון המשתמש שלך.
אני חושב שאפשר לתרגם רעיונות מאותו מודל גם לטיול (ויש אנשים שכל החיים שלהם נראים כמו מרדף אחרי הישגים ללא מטרה אחרת)- איסוף חפצים מיוחדים (משהו מיצג) מכל מקום בו אתה מבקר, רשימה של דברים לעשות או אסופת צילומים בפוזה מצחיקה ממקומות מיוחדים כמו שעושה מאט:

דרך נוספת היא לשחק במשחקים שגולשים לעולם האמיתי- כמו אפליקצית חפש את המטמון בה אנשים עוקבים באתר אחרי קורדינטות לקופסאות אוצר קטנות שהוחבאו ברחבי העולם ע"י אנשים אחרים. או המשחק החדש של גוגל שמשתמש במציאות רבודה בכדי ליצור קורדינטות ברחבי העולם בהם יש לבקר בכדי לצבור נקודות לטובת הקבוצה שלך.
בדרך זו או אחרת, במידה וארגיש פתאום בשגרה אני אוכל להשתמש ביצר ההישגיות או האגרנות בכדי לנסות להתגבר עליה.

מה

אז מה אני מתכנן? מה המטרות?
המטרה הראשית היא לעבור במדינות שמניתי למעלה- גוואטמאלה בהתחלה וקובה וחלק מהאיים הקריביים בהמשך.

מפת הטיול המתוכנן

המטרות המשניות הן לראות יערות גשם, נחלים שוצפים וחופים טרופיים לבנים. לפגוש אנשים מעניינים מקומיים ותיירים. אולי ללמוד שפה חדשה, אולי ללמוד לנגן. ללמוד דברים נוספים על רום ולהכיר את תרבות הקוקטיילים המקומית. לנסות לחיות לבד בטבע למשך שבוע וגם אצל משפחה מקומית לתקופה. להכיר מצרכים חדשים וללמוד על המטבח המקומי ואיך משתמשים בהם, ובכלל להתנסות בלא מוכר ולהצליח לדווח על זה בצורה מעניינת.

אז מה למדנו היום-
אם אתה מתכנן לוח שנה מאבן, אל תתקמצן על שורה. זה יגרום לכולם להכנס ללחץ מוקדם מהצפוי.

אופוקליפסה- אולי נפגוש אותו בגוואטמאלה